קטגוריות
כתבות

כיצד מבצעים איזון משאבים בין "ידועים בציבור" שנפרדים?

בני זוג שמנהלים חיים משותפים, מתגוררים תחת קורת גג אחת אך לא נשואים עשויים להיחשב כ"ידועים בציבור". נשאלת השאלה כיצד מתבצעת חלוקת הממון והרכוש עת בני זוג "ידועים בציבור" נפרדים ומהו השוני מחלוקת רכוש בגירושין רגילים.

על מנת להבין כיצד מתחלק הממון והרכוש במקרה של פרידת "ידועים בציבור" שומה עלינו להכיר תחילה את מנגנון חלוקת הממון והרכוש בגירושין רגילים, ומתוך זה יקל עלינו להבין את החלוקה בעת גירושין של "ידועים בציבור".

אם כן, בגירושין רגילים מתבצעת הליך של איזון משאבים הקובע כי כל הרכוש המשותף שנרכש במהלך חיי הנישואין מתחלק שווה בשווה. הרציונל העומד מאחורי קביעה זו הוא כי שני בני הזוג תורמים יחדיו למאמץ המשותף של הזוגיות, כל אחד בהתאם ליכולתו ובהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים במהלך חיי הנישואין. כך למשל, אין זה משנה כלל אם אחד מבני הזוג עובד ואילו בן הזוג השני אחראי על גידול הילדים ו/או מבצע מטלות אחרות בבית. קניית דירה שנעשתה על ידי בן הזוג שעבד ונרשמה רק על שמו, תתחלק חצי-חצי בגירושין כל עוד היא נרכשה במהלך תקופת הנישואין.

מה קורה, אם כן, במקרה של בני זוג "ידועים בציבור"?

חוק יחסי הממון בו נקבע הליך איזון משאבים חל רק על זוגות נשואים. על בני זוג שאינם נשואים אין החוק חל ולכן הליך איזון משאבים אינו רלוונטי לגביהם. אבל, ישנה הלכה נוספת בשם "חזקת השיתוף" והיא מתקיימת בדיוק במקרים בהם החוק אינו חל. כך למשל, על בני זוג שנישאו לפני ה-1.174 בו נכנס החוק לתוקף, חלה חזקת השיתוף. עם זאת, בניגוד לבני זוג שנישאו לפני ה-1.1.74, שצריכים להוכיח רק שנישאו בכדי ליהנות מחזקת השיתוף, בני זוג ידועים בציבור נדרשים ליותר מכך: אין זה מספיק להוכיח את עצם היותם "ידועים בציבור", אלא עליהם להוכיח שהייתה להם כוונת שיתוף בנכס מסוים. יודגש כי בכדי לקבוע חלוקה משותפת עבור אותו הנכס, אין הם צריכים להוכיח כי הייתה להם כוונת שיתוף בכל הנכסים, אלא די בהוכחה שהייתה להם כוונת שיתוף בנכס הנדון.

במאמר מוסגר נאמר כי במסגרת הוכחת כוונת השיתוף, קיימת חשיבות לשאלה האם בני הזוג לא נישאו עקב החוק שמנע מהם להינשא (זוגות חד-מיניים, בני זוג מדתות שונות וכו') או שמא בחרו מרצונם החופשי שלא להינשא. במידה ובני הזוג בחרו מרצונם החופשי שלא להינשא עלולות להיות להחלטה זו השלכות משפטיות, ובית המשפט עלול לפרש את החלטתם שלא להינשא ככזו המצביעה על כוונתם שלא לשתף את הנכסים זה עם זה.